תקופת אדם חיה (זאולוגיה) לכתה ד'

תקופת אדם – חיה (זאולוגיה) לכתה ד'

בתחילת כל שיעור נמצא החלק הריתמי. על החלק הריתמי ראה מאמר נוסף.

שיעוראינני מספרת לילדים שזו היא תקופת אדם – חיה. אני מתחילה לעבוד עם הילדים והם יגלו במהלך העבודה על מה אנו לומדים.אני מחלקת גוש חימר לכל ילד. יוצרים כדור לאט, באמצעות קצות האצבעות ולא בזריקת הגוש על השולחן או גילגולו על השולחן. אפשר לגלגל בין הידיים ומומלץ מאד לעבוד על צורת הכדור בקצות האצבעות. עבודה עם קצות האצבעות מביאה את הילד לחוש את גופו עד הקצה ולהתגשם בו. ילדים שלא עובדים בחימר עשויים להתקל בבעיות ביצירת כדור, יש לעזור להם.אני מחלקת חתיכת חוט דייגים לכל ילד. אני מראה כיצד "חותכים" מהכדור שיצרנו בעזרת חוט הדיג צורה של "קליפה" מהכדור, משהו שנראה כמו קערה.אני אומרת: ילדים, יש בטבע צורות כדוריות לגמרי ויש גם כאלה שהן חלק מכדור ושצרכות השלמה כדי להיות כדור, כמו הקערה. ויש צורות של קו ישר. בעצם, כל הצורות בטבע הן כדור, חלק מכדור או קו ישר.אנו מניחים את החימר על השולחן וניגשים לשטוף ידיים. אני מסבירה שבסיום שטיפת הידיים ישלהגיע לחדר אוריתמיה (או אולם ספורט כל שהוא שיש בביה"ס).בחדר אוריתמיה עומדים חצי מהכתה במעגל. כל ילד מחזיק מוט בגודל של חצי או רבע מקל מטאטא. החצי השני של הכתה יושבים ומתבוננים בחצי הראשון שעובד, לאחר מכן הם יתחלפו בתפקידים. (במידה ויש אולם מספיק גדול ניתן לעבוד כתה שלמה יחד). עומדים במעגל ומחזיקים את המוטות, ואז פותחים את המעגל לצורה של קערה שיהיה כמה שיותר גדול ע"י הליכה לאחור. אני שואלת- עד לאן מגיע הכדור כשהוא גדל כך? הוא ענק.ואז הכתה תגיע לקו ישר. אני שואלת- איפה הכדור. לפני רגע היה כאן כדור ענק. אבל כשהגענו לקו ישר מה קרה לו ? (לא לתת לילדים את התשובה בעצמי, להשאיר את השאלה פתוחה. התשדובה היא – הכדור כעת הוא באינסוף, אנחנו רק סוג של "נקודה" על הכדור).לומר לילדים לסגור לאט את הקו הישר בכיוון ההפוך (כעת הם יהיו עם גבם למרכז המעגל). להגיע שוב למעגל, מהקו הישר בו היינו.בסיום חוזרים לכתה והילדים מצציירים במחברת את התנועה שעשינו מעיגול שלם, לקערה ולקו ישר.בסוף השיעור מחזירים את החימר למיחזור (בתוך פח שמניחים על כל החימר שבתוכו סמרטוט רטוב וסוגרים את הפח כמה שיותר באטימות עם שקיות ניילון גדולות.ניתן להשתמש שוב ושוב.

ש.ב – מה יש בעולם שהוא כזה? בצורות הללו? (ירח מתמלא ומתחסר, קרני אור ושמש, תפוז וכו'.

שיעורריקול – מה עשינו בשיעור הקודם? מה זה אומר עיגול שלם לעומת צורת קערה או קו ישר?בואו נתבונן באדם. מה באדם הכי דומה לכדור? הראש. (אפשר לבקש מילד שמתנדב לעמוד בקדמת הכתה ולהדגים עליו).מה באדם הכי דומה לקווים ישרים? ידיים ורגליים.ומה הכי דומה לקערה? הגו (כל הטורסו- מהצוואר עד סוף הבטן, זה לא גב שהוא החלק האחורי שלנו)בעצם באדם 3 חלקים – ראש, גו וגפיים.הראש עגול כמו השמש והגפיים ישרים כמו קווי האור בעולם.הגו – האם יש לו אחורה וקדימה מעלה ומטה? – הגו סגור מאחור ומקדימה יש בטן שמשתנה – אם אוכלים הבטן גדלה. כשנושמים ראות גדלות ומתמלאות. הקו דומה מעט לקערה סגורה מאחור ופתוחה מלפנים והוא מתמלא ומתחסר כשנושמים ואוכלים.לצייר על הלוח אדם עם כל החלקים הללו.הילדים מעתיקים את הציור.

שיעורריקול – מה הם החלקים של האדם בצורות שמצאנו?מה עאנו עושים בעזרת הראש? – רואים, שומעים, טועמים. כל מה שאנו יודעים על העולם נכנס אלינו דרך הראש.

משחקי חושים –עוצים עיניים ומשחקים עם פעמונים. ילד אחד אוחז בפעמון וילד אחר עיניו מכוסות בבד. הילד עם הפעמון מצלצל ממקום מסויים בכתה ועל הילד עם כיסוי העיניים להצביע לכיוון שבו הוא נמצא, או ללכת לשם.ילד עם עיניים מכוסות בבד וילד שני המוביל אותו למקומות בכתה או בחצר – על הילד עם העיניים המכוסות לנחש היכן הוא נמצא. מותר למשש את המקום.מאפילים את הכתה, הילדים נכנסים ועוצמים עיניים בישיבה. אני מדליקה נר ואז מבקשת מכולם לפקוח עיניים.טעם – אני מביאה דבש, לימון, צמחי תבלין. מכסה את עיניו של ילד מתנדב ואז נותנת לו להריח או לטעום ועליו לנחש מה זה, איזה סוג של צמח, פרי.משחק ויברציה – סוגרים את העיניים בבד, אוטמים את האוזניים באטמי אוזניים (אוטם חלקית כמובן). אני מביאה תוף גדול לכתה – הילד שחושיו עומעמו מניח יד על התוף ואני מכה עם מקל התוף על התוף. הילד חש את הויברציות. אני עושה זאת עם כמה ילדים.

עבודת מחברת – לסכם את השיחה על החלקים של האדם – ראש כדורי, גו קערה וגפיים קווים.

שיעורריקול – מה הם החושים – כל מה שאני יודע על העולם בא אלי דרך החושים, הרבה מזה דרך איברים שנמצאים בראש. אז מה בעצם עוה הראש? הוא חש את החושים ויודע מה יש בעולם. האיברים של החושים בראש מופנים כלפי העולם ולוקחים ממנו את מה שיש בחוץ לתוכי פנימה.

קו – צורך קערה. יש בפנים לב, ריאות, קיבה שאליה האוכל נכנס, יש כבד (לא לדבר על אנטומיה ולא לצייר אותה, זה יעשה בכיתות גבוהות יותר). כל מה שאני טועם עובר דרך הגו, השמיעה היא גם בוויברציה דרך הגוף ולא רק דרך האוזן.

הראיה היא רק בעין שבראש. הריח – עושה בחילה או תאבון. צבעים שאנו רואים עושים אותנו שמחים או עם רגש אחר, וגם זה בגו, אנו מרגישים את השמחה או עצב בעיזור הריאות והלב, משהו מתכווץ שם או מתרחב. הגו מעניק לנו את החיים שלנו – דרך פעימות הלב, עיכול האוכל ותחושת הרגשות.אם רוצים לא לראות עוצמים עיניים. אם עייפים ישנים – הראש ישן. אבל את הלב והריאות אי אפשר להפסיק וגם לא את הקיבה – הם כל הזמן חיים. הגו חי כל הזמן מבלי שנרגיש בכך כלל.

משחקי רוצה בחוץ – בזוגות: האחד רץ והשני מקשיב לנשימות שלו לאחר הריצה ולפעימות הלב (יש להצמיד את האוזן ללב של החבר ולהקשיב.

עבודת כתה – תציור עמוד שער אדם חיה – בצבעי עפרון או להקדיש לכך שיעור של צבעי מים ולצייר אדם עומד על האדמה וסביבו שמש, ירח וכוכבים. את ציור צבעי המים להדביק בשער כשיבש.על ציור בצבעי מים – ראה הדרכה נפרדת.

שיעורריקול – התבוננות בציורי עמוד השער של כמה ילדים. אני בוחרת מחברות באופן אקראי ומעמידה אותן פתוחות בעמוד השער על המדף הקטן שבתחתית הלוח. מה אתם רוצים לומר על הציורים, שימו לב להיות עדינים וכן לומר דברים על: כהות מול בהירות, צורות שיש בציור, אילו צבעים בחר כל ילד, איזו הרגשה כל צבע מעניק. – התבוננות בציורים יחד. תוך כדי גם הזכרות בחומרי הלימוד מהשיעור הקודם.

גפיים. הרגליים נושאות את הגו והידיים חופשיות עבור עשיה בעולם. הגפיים גם ממששות את העולם, חוש המישוש מתבצע בעיקר על ידי הידיים. הידיים מלטפות, מחבקות, הן יכולות גם לעשות דברים פחות נעימים כמו לדחוף או להכות. אבל כולם אוהבים את הדברים הטובים שהידיים נותנות – כמו החיבוק של אמא, ליטוף מסבתא, אוכל טעים שהכנו בידיים, יצירת אמנות מופלאה שמישהו יצר בידיו, ציור שציירת במחברת או בצבעי מים.

אנו מבצעים בכתה תרגילי בוטמר לתחושה של הגפיים, ומשחקים במסירות בכדור בחוץ. חוזרים לכתה.

אני כותבת על הלוח ביחד עם הילדים סיכום על הלוח:

גופו של האדם מיוחד במינו ובנוי משלושת הצורות המוכרות לנו בטבע – עיגול, חלק של עיגול ("קערה") וקו ישר. הגו של האדם חי ללא לאות ולא נח, הוא תמיד נושם והלב פועם בו ללא הפסקה. הראש די עצלן, לא זז כלל אך לומד ושומע, רואה. הגפיים נענות למה שהראש רוצה – רגליים קחו אותי לכאן ולשם, לחוגים, לסבתא, אני עיף אז אני הולך לישון. הרגליים הם מעט כמו חמור נאמן שלוקחות אותי לכל מקום. ואילו ידי הן העושות – מציירות, מפסלות, מנגנות, מכינות אוכל, חובשות, מרפאות, אוהבות בליטוף וחיבוק. גם מעשים רעים אפשר לעשות בידיים – להכות, להציק, לדחוף, לעשות תנועות לא יפות. בידיים נמצא הטוב והרע: הן משוחררות למעשים טובים או רעים. הטוב והרע הוא ידי האדם, מלחמה או שלום.

ש.ב. – אם יש לכם חיית מחמד בבקשה התבוננו בה וספרו לנו מעט עליה בכתב.

שיעורהילדים מקריאים את שיעורי הבית – התבוננות או סיפור על חית המחמד שלי (או שהיתה לי בעבר).

לאחר מכן אני מספרת סיפור:בימי הקיץ אני מבקרת בחוף הים עם הילדים שלי. אנחנו אוהבים ללבוש בגד ים, לקחת את הציוד שצריך ולהגיע ולהתיישב על החול החמים קרוב למים. אחר כך אנו מתמרים בתחליב נגד קרינת השמש, לוקחים עימנו את המשקפות והשנורקל ויוצאים לים. פעם אחת כשהגענו כך לים יצאנו לשחות ולהתבונן בדגים ובסלעים. שחינו מעט במים הרדודים לפני שחבשנו את המשקפת, התבוננו באופק הכחול וראינו שהוא קו מתעקל, כמו קערה, חלק מכדור. התבוננו במים הכחולים והשמים התכולים, נהננו ממגע המים הקריר. מחוץ למים היה חם מאד. אחד הבנים שלי קרא לי להגיע לאיזור בו יש סלעים, משום ששם מתחברים הדגים והסרטנים. הלכתי לקראתו ושנינו חבשנו את המשקפות. אז ההכנסנו את ראשינו מתחת למים כשאנו נושמים בעזרת השנורקל. ראינו סביבנו דגים אפורים, ולפעמים חלקם היו תכולים. היה דג אחד עם עיניים גדולות ובולטות. לאחר היו סנפירים ארוכים כמו שמלה של רקדנית. זרם המים היה חלש ולא נסחפנו לעומק. יכולנו להוריד את הרגליים לאדמה ולחוש בה. לפתע הבחין הבן שלי בסלע גדול, הוא סימן לי שנתקרב אליו ושנינו שחינו לעברו, זה אכן היה סלע ענקי, והתבוננו בדגים ששחו סביבו ובסרטן שהלך על הקצה העליון שלו מחוץ למים, הוא היה כתתום-אדום ובעל צבתתות גדולות. לפתע משהו היה נראה מוזר בסלע, משהו זז בו. הבן שלי הצביע לכיוון החלק של הסלע שזז, ואז נפקחה מולנו עין ענקית. לעין בתוך סלע! זה מוזר ביותר. אז הסלע שינה את צבעו! הוא הפך מאפור ללבן עם פסים צהובים! זרוע ארוכה יצאה מתוך הסלע ועוד אחת, 8 זרועות ושני זרועות קטנות יותר עם כפתורים עגולים עליהן ובשניה אח"כ טס במהירות לצד השני של הסלע ע"י כך שבלע מים ורוקן אותם מתוכו. הבטנו אביב וני אחד בשני וחייכנו. שחינו בזהירות לכיוון ששחתה החיה וראינו כיצד הוא מתבונן בעיניו וחושק בסרטן שהיה על הסלע ובנתיים הגיע הסרטן כבר לתוך המים. החיה שראינו שטה במים וממש "טועמת" אותם והוא נע במיים ושט עם הסנפירים שמחוברים אליו. בזהירות הוא התקרב לסרטן האדמדם ושט לו בשקט כשצבעו גם משתנהלאדום, אך אז בבת אחת שלף את 8 הזרועות שלו, תפש את הסרטן בעזרת העיגולים שעליהן והכניס אותו בעזרת 2 זרועות נוספות קטנות יותר אל תוך פיו שנמצא במרכז גופו בין כל זרועותיו. אביב התקרב במהירות ואז התכווצה החיה וירתה זרם סגול/שחור מתוכה, אז המים הפכו אפלים סביבה והיא נעלמה בשחיה מהירה. אביב ואני שחינו אל מחוץ לכתם השחור, אך לא ראינו את החיה הזו שוב.

ע.מחברת – ציור הדיונון בצבע אצבע ובלוקיםש.ב. – כתוב מה אהבת ואתה זוכר מהסיפור על הדיונון.

אהבתם את השיעורים? להמשך שיעורים וחומרים לתקופת בוטניקה ומקצועות אחרים – כנס לחנות באתר זה.

להבהרות ושאלות אני כאן תמיד עבורכם – anattm555@gmail.com, 054-3975506